×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע אורח חיים תנ״השו״ע
;?!
אָ
דין מים שלנו, וּבוֹ ו׳ סְעִיפִים (א) אֵין לָשִׁין אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ, בֵּין שֶׁהֵם מֵי בּוֹרוֹת וּמַעְיָנוֹת, בֵּין שֶׁהֵם מֵי נְהָרוֹת, וְשׁוֹאֲבִין אוֹתָם מִבְּעוֹד יוֹם {סָמוּךְ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ״ה)}, אוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְאֵין לָשִׁין בָּהֶן עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַלַּיְלָה כֻּלָּהּ. וִיכוֹלִים לִשְׁאֹב יוֹם אֶחָד לְיָמִים הַרְבֵּה; וְאִם הַזְּמַן חַם יַנִּיחֵם בְּמַרְתֵּף שֶׁהוּא קַר. וְאִם הַזְּמַן קַר, יַנִּיחֵם בַּאֲוִיר כִּי הַמַּרְתֵּף הוּא חַם. וְצָרִיךְ לְהַשְׁכִּים וּלְהַכְנִיסָם לַבַּיִת קֹדֶם שֶׁיִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם הַמְּעֻנָּן. {הַגָּה: וְאִם לֹא הִכְנִיסָם בַּהַשְׁכָּמָה, אִם לֹא עָמְדוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁהֻחַמּוּ, אֵינוֹ מַזִּיק. וְיוֹתֵר טוֹב לְהַעֲמִידָם תַּחַת הַתִּקְרָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח לְהַכְנִיסָם בַּהַשְׁכָּמָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א״ח). וּכְשֶׁמּוֹלִיךְ הַמַּיִם תַּחַת אֲוִיר הָרָקִיעַ, יֵשׁ לְכַסּוֹתָן (ת״ה סִימָן קט״ו בְּשֵׁם סְמַ״ג וּסְמַ״ק וּמַהֲרִי״ק). כְּשֶׁחָל פֶּסַח בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, יֵשׁ לִשְׁאֹב הַמַּיִם אוֹר י״ג, דְּהַיְנוּ בְּלֵיל ה׳ (מָרְדְּכַי ספ״ק דִּפְסָחִים). לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִשְׁאֹב מִן הַנְּהָרוֹת וְלֹא מִן הַבְּאֵרוֹת (אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי); אֲבָל כְּשֶׁהַנְּהָרוֹת גְּדוֹלוֹת מֵהַפְשָׁרַת שְׁלָגִים וּגְשָׁמִים טוֹב יוֹתֵר לִשְׁאֹב מִן הַבְּאֵרוֹת (מַהֲרִי״ו). וְאֵין לִשְׁפֹּךְ מַיִם שֶׁלָּנוּ מִכֹּחַ מֵת אוֹ תְּקוּפָה הַנּוֹפֶלֶת (מָרְדְּכַי פֶּרֶק כָּל שָׁעָה וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ״ה); וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב לְכַתְּחִלָּה לְהָשִׂים בָּהֶם בַּרְזֶל. גַּם אָסוּר לִשְׁאֹב מַיִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי לְמַצּוֹת שֶׁל מִצְוָה; וְאַף לִשְׁאָר מַצּוֹת, יִשְׁאַב יִשְׂרָאֵל (מָרְדְּכַי וּמַהֲרִ״י ברי״ן וּמַהֲרִי״ל), אִם אֶפְשָׁר. וְנוֹהֲגִין לִטֹּל מַיִם מְיֻחָדִים לְמַצָּה שֶׁל מִצְוָה. וְנוֹהֲגִין לִקַּח כְּלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים, וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג; אֲבָל בְּשֶׁל עֵץ, אֵין לְהַקְפִּיד (כָּל בּוֹ).} (ב) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּיִם הַמְכֻנָּסִין בסיסטירנ״ה, מֻתָּר לָלוּשׁ בָּהֶם סָמוּךְ לִשְׁאִיבָתָן; וְאֵין לְהָקֵל בַּדָּבָר, אִם לֹא בִּשְׁעַת הַדַּחַק. (ג) אֵין לָלוּשׁ בְּמַיִם חַמִּין אֲפִלּוּ לֹא נִתְחַמְּמוּ אֶלָּא בַּחַמָּה, וְלֹא בְּמַיִם הַגְּרוּפִים מִדּוּד גָּדוֹל שֶׁנְּחָשְׁתּוֹ עָבָה, וְתָלוּי עַל מְקוֹם הָאֵשׁ וּמַיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ פּוֹשְׁרִים, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין הָאֵשׁ תַּחְתָּיו, וְאִם עָבַר וְלָשׁ בֵּין בְּאֵלּוּ בֵּין בְּמַיִם שֶׁלֹּא לָנוּ, אָסוּר. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּמַתִּירִין בְּלָשׁ בְּמַיִם שֶׁלֹּא לָנוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְשׁוֹגֵג מֻתָּר, וּבִשְׁעַת הַדַּחַק יֵשׁ לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם. {הַגָּה: וַאֲפִלּוּ בְּלֹא דַּחַק יֵשׁ לְהַתִּיר אִם עָבַר בְּשׁוֹגֵג וְלָשׁ בְּמַיִם שֶׁלֹּא לָנוּ (רַבֵּנוּ יְרוּחָם וּבֵית יוֹסֵף).} (ד) מַיִם שֶׁלֹּא לָנוּ שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ חַד בִּתְרֵי בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ, לָשִׁין בָּהֶם. (ה) נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִתֵּן מֶלַח בַּמַּצָּה, וְנָכוֹן הַדָּבָר; {וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד יֵשׁ לֶאֱסֹר (מָרְדְּכַי וְדִבְרֵי עַצְמוֹ).} (ו) לָשׁ הַמַּצָּה בְּקָצַח וְשׂוּמְשֻׂמִין וּבְמִינֵי תַּבְלִין, כְּשֵׁרָה כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טַעַם מַצָּה; וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לִתֵּן בָּהּ תַּבְלִין, לְפִי שֶׁהוּא חַד וּמְחַמֵּם הָעִסָה. {הַגָּה: וּפִלְפְּלִין, אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אָסוּר; וְכֵן אִם נָפַל בָּהּ סִיד (מַהֲרִי״ב).}מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) לבין השמשות – דמן הדין לשואבן בין השמשות ממש ולפי שאין הכל יודעין לכוין שיעור בה״ש לכן שואבין אותן סמוך לבה״ש אחר שקיעת החמה. (טרם זריחת הלבנה) ובדיעבד אם שואבן בעוד יום או ששואבן אחר תחילת הלילה נראה מדברי האחרונים שיש להקל ללוש בהם אחר י״ב שעות ובתשובת מ״ע סי׳ ל״ב כתב דאין להקל אלא אם כן בשעת הדחק או הפ״מ. וע׳ בט״ז שכתב שיותר טוב לאחר השאיבה מלהקדי׳. אכן מהרי״ל כתב להיפך וז״ל יותר טוב להקדים קצת משיאחר ע״ש ונראין דבריו וכן משמעות המ״א. ח״י: (ב) אינו מזיק – ואפי׳ עמדו בשמש. ב״י ומ״א: (ג) לכסותן – ודוקא כלי חרס ועץ וכהאי גוונא מהני כיסוי אבל אם הם בכלי זכוכית לא מהני כיסוי. ח״י ע״ש: (ד) בליל ה׳ – פי׳ לאותן שאופין במ״ש ואין יכולין לשאוב במ״ש ולא בערב שבת שצריכין לשאוב בין השמשות ואין שבת מכינה לי״ט (ואי לאו משום הכנה ודאי דמותר דכל שבות ל״ג בה״ש) לכן ישאבו בליל ה׳ השייכה ליום ו׳ ב״י וא״כ אף האופין ביו״ט שני אסורין לשאוב בין השמשות ביו״ט דאין י״ט מכין לחבירו וצריכין לשאוב אור לי״ד. ונ״ל דאם שכח לשאוב בליל ה׳ ישאוב בע״ש מבעוד יום ערסי׳ זה. או יצוה לעכו״ם לשאוב בה״ש עסי׳ ש״ז. או יקח מים השאובין בביתו אע״פ שלא נשאבו לשם מצוה כיון דא״א בע״א. מ״א וע׳ ח״י: (ה) ברזל – ויקח ברזל חדש או נקי ויתלה במשיחה תוך המים אבל לא ישים ידו תוך המים שהיד מחמם המים. ובשאר ימות השנה יניח מלח או חותם. ד״מ מ״א. וכתב הט״ז נ״ל דבשאר לילות אם לא שם בתוכו ברזל לשמור מפני התקופה יוכל לשפוך אותם אם אפשר לו בקלות להיות בלי אותם מים מה שאין כן במים אלו של מצת מצוה אסור לשפוך דנראה כמזלזל במאמר הכתוב שומר מצוה לא ידע דבר רע ע״ש ועח״י נוהגין לסנן המים מהרי״ל. כתב מט״מ שאין ליקח כלי לשאוב מים שהיה בו דבש או מי פירות כי מי פירות עם מים ממהר להחמיץ כמ״ש סימן תס״ב. (וכן אין ליקח כלי נחושת מ״א ולא ראיתי נוהגין כן) ונ״ל דעל ידי הגעלה שרי. מ״א: (ו) עכו״ם – היינו לכתחלה: (ז) מיוחדים – ויאמר בשעת השאיבה לשם מצת מצוה מהרי״ל ומהרי״ו וכתב עוד מהרי״ל דיש נוהגין ליטול מים מיוחדים לכל לילה בפ״ע: (ח) בסוסטירנ״ה – והוא מה שקורין בלשון הש״ס דות דהוא מים מכונסין בבנין שבקרקע שהבנין מפסיק בינו להקרקע וגם מלמעלה הוא מכוסה דהוי כאלו הן שאובין ואין לדמות לזה מה שאנו קורין רע״ר קאסטין בל״א אע״פ שהוא מכוסה למעלה אין לשאוב ממנה להשתמש בהם סמוך לשאיבתו משום דכל שעה ורגע זב לתוכו מן הנהר אכן אם רוצה להלין אותם כמו שאר מים ולשאוב בזמנו מותר לשאוב תחת הצינור או מה שקורין בל״א רע״ר כמו מהנהר או הבאר שנמשך ממנו וכן מהקסטין עצמו אם הוא מכוסה. ח״י: (ט) הדחק – ואם יש לו מים שאובין שלנו בתוך ביתו יקח אותם אף שיש לחוש שנשאבו ביום או בלילה ח״י ע״ש. ובהלק״ט ח״א סי׳ צ״ז מיקל במי הגשמים שנקלטו מהאויר בלילה: (י) שנחשתו – פירש״י שהשוליים עבה ואין חילוק בין נחושת לחרס מ״א. כתב בהגמ״נ ר״י הלבן לא היה מניח ללוש במים שהיו בכלי נחושת שמחמם המים והיה מעשה ואסרו שאר הרבנים כמו כן. מיהו נוהגין ללוש בכלי נחושת וכ״מ בכנה״ג ועח״י ס״ק י׳. וכתב א״ז מעשה בא לפני זקני ז״ל באחד ששם מי המצות בבית החורף חם ושאל אם היה הכלי חם כשלקחו ממנו ואמר לא והתיר: (יא) פושרים – דהיינו כחמימות הרוק ומבואר בטור וב״י דבהנאה מותר לכ״ע אף בלש בחמין: (יב) בשוגג – ואין לו עיסה אחרת עמ״א. וכתב ט״ז דבלילה ראשונה יש לסמוך כדי שלא יבטל מצות עשה דאכילת מצה אבל לא שאר ימים אלא יאכל דברים אחרים. (ומשמעות ח״י להיפך דלמצת מצוה עכ״פ לא יקחנו ע״ש): (יג) בתרי – משמע דוקא חד בתרי ב״י אבל בסמ״ג והג״מ כתבו דבטיל ברוב וכ״מ בי״ד סי׳ צ״ח מ״א ומשמע מל׳ הפוסקים דאם נתערב תוך הלישה אינו בטל דדוקא נתערב קודם הלישה בעינן. (וח״י פסק בשם גיסו הגאון ז״ל שהתיר אפי׳ בשעת לישה) וא״ז העלה דבדיעבד יש להתיר אף כה״ג. וכתב המ״א ונראה דמותר לערבן לכתחלה דהא אין הטעם משום איסור אלא כשלא לנו הם חמין וכשנתערבו נעשו צוננין. וא״כ מותר לצננן לכתחלה וצ״ע. וכתב הח״י וה״ה לחמי האור מהני האי צינון אליבא דכ״ע וכ״כ הע״ש: (יד) מלח – אבל לאחר אפיה ודאי שרי לקטוף פני המצות במי מלח ולהחזירם לתנור כמו שעושין בח״ה. ודוקא בח״ה שרי לקטוף אבל בשני לילות הראשונות אסור עיין ט״ז: (טו) לאסור – היינו באכילה אבל בהנאה ודאי דמותר. ואם נתן בה מעט מלח אם תיאפה מיד מותר באכילה דממעט מלח אינו מחמם כל בו מ״א. וכל זה אם לש במים אבל אם לש במי פירות פסק הב״ח דאין לאסור בדיעבד: (טז) בקצח – קימ״ל בל׳ אשכנז: (יז) מצה – וברמב״ם משמע דהוי מצה עשירה. ולכ״ע צריך לאכול כזית מצה חוץ מתבלין. מ״א: (יח) ופלפלין – אפי׳ חד קורט עושה כל העיסה חמץ וה״ה מעט סיד ד״מ. ונ״ל דוק׳ כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומותר. נ״ל דזנגביל דינו כפלפל ואפשר דה״ה נעגליך וכרכום. מ״א וא״ז פסק להתיר באכילה בכל מיני תבלין חוץ מפלפלין. ואף בפלפלין אין לאסור רק באכילה כמו במלח כמ״ש בס״ק ט״ו וכ״כ הב״ח והע״ש והח״י. עיסה שנילושה ביין ונתערב בו שכר כתב הכה״ג בהגהת ב״י דכיון שאין שם מים אין להקפיד ע״ש וע׳ בתשו׳ דרכי נועם חא״ח סי׳ ו׳ ובגינת ורדים כלל ד׳ סי׳ ט׳: (יט) סיד – היינו סיד חי אבל סיד שבכותל שכבר נתייבש ונתקשה כאבן נראה פשוט דאינו אוסר. שבות יעקב חלק ב׳ סי׳ י״ג:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144